1. בפניי בקשת הנתבעת לפסילת הקלטות עליהן מבוסס דו"ח חקירה שהגישה התובעת.
2. עסקינן בתביעת פינוי, לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב 1972, של חנות פרחים הנמצאת במרכז הכרמל.
3. לטענת הנתבעת, ההקלטות אותן ביצעה חוקרת פרטית, נעשו תוך חדירה לפרטיות, במרמה , תוך התחזות לאדם אחר והונאת הנתבעת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 (להלן: "
חוק הגנת הפרטיות") ובניגוד לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג 1972 (להלן: "
תקנות החוקרים הפרטיים")
4. לטענתה, התובעת לא צרפה תמליל מלא של השיחות. החוקרת הגיעה לביתה של הנתבעת והציגה עצמה כדוקטורנטית העורכת מחקר אנתרופולוגי בעניין בית חולים רמב"ם, הנתבעת שמה בה מבטחיה, פתחה את ביתה ומסרה לה פרטים אישיים.
5. תקנה 5 לתקנות החוקרים הפרטיים קובעת כי : "
חוקר פרטי ישתמש בתיאור מקצועו, לכל מטרה וענין, במלים "חוקר פרטי"; השימוש במלה "חוקר" בלבד או בתוספת שם תואר אחר - אסור
.".
6. כמו כן, התחזותה של החוקרת פגעה קשות בפרטיותה של הנתבעת והחוקרת פעלה בניגוד לסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי פגיעה בפרטיות בין היתר, "
שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה".
7. הנתבעת מסרה לחוקרת פרטים אישיים, אודות עברה המקצועי, קשריה עם מטופליה לשעבר, עם ילדיה. פרטים אלו נכללים בהגדרת "הגרעין הקשה" של הפרטיות שפרסומם אסור בהעדר הסכמה.
8. לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה.
9. ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר בהתאם להוראות סעיף 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. הימנעות הנתבעת מצירוף תצהיר אינה מקרית.
10. שנית, מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות עולה כי מטרתו למצוא פתרון למצב ספציפי בו אדם מוסר מידע הנוגע לעיניניו הפרטיים לשם מטרה ספציפית, ומידע זה מועבר כסחורה לידיים אחרות העשויות לעשות בו שימוש אחר, לרוב למטרות שיווק ומכירות. סעיף זה לא נועד למקרים בהם פלוני מוסר לאחר , ללא תמורה ובאופן חד פעמי מידע בנוגע לעינינו הפרטיים של אלמוני.
11. הבקשה גם אינה מגלה כיצד בדיוק נפגעה פרטיותה של הנתבעת. אין פירוט לגבי אותם ענייניים אישיים שנמסרו לחוקרת ועיון בדו"ח החקירה מעלה כי הדו"ח אינו מציג פרטים כאלה. המידע שנאסף ע"י החוקרת, הוא מידע לגיטימי המתאפשר לפי חוק הגנת הפרטיות. כל פרשנות אחרת של סעיף 2(9) שומטת את זכותם של החוקרים הפרטיים לפעול.
12. דבר עבודתה של הנתבעת ברמב"ם נמסר גם בתצהיר תשובות לשאלון וכל יתר הנושאים המופיעים בהקלטה עוסקים במהותה של התביעה: השכרת הנכס לאחרים, הנתבעת לא מנהלת את הנכס, לא התעסקה ואינה מתעסקת בפרחים.
13. ככל שנפגעה הפרטיות, מדובר בפגיעה מינורית. הנתבעת לא צולמה, דירתה לא צולמה, לא הוקלטו עניינים אישיים ולא נמסרו פרטים הקשורים בצנעת הפרט.
14. לתובעת עומדת הגנת סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות, שכן הפגיעה, ככל שהיתה, נעשתה לשם שמירה על זכויותיה הקנייניות (סעיף 18(2)(ג)). אם הפוגע היא החוקרת קיימת לה הגנה מכוח סעיף 18(2)(ד) שכן הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עבודתה ולא תוך פרסומה ברבים. החוקרת פעלה בהתאם לחוק החוקרים הפרטיים ולא מפורט בבקשה כיצד פעלה בניגוד לחוק. אין איסור על התחזות. החוקרת קיבלה את המידע מרצונה המלא ללא שימוש באמצעים פסולים, ללא הבטחות שווא וללא הצעת תמורה לנתבעת ולכן מדובר בהתחזות לגיטימית.
15. לחלופין, סעיף 32 לחוק, מעניק לבית המשפט את הסמכות לאשר הגשת הראייה גם אם הושגה תוך פגיעה בפרטיות: "
חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה
".
16. החוקרת לא פעלה בניגוד לתקנות חוקרים פרטיים. הקוד האתי של החוקרים הפרטיים קובע כי חוקר פרטי רשאי להשתמש בסיפורי כיסוי לגיטימיים שיאפשרו לו לתעד את המציאות. התקנות לא מחייבות חוקר להציג עצמו כחוקר פרטי, אלא במקרים בהן מציג עצמו כחוקר עליו להציג עצמו כ"חוקר פרטי" על מנת למנוע הטעייה של הנחקר, שעלול לחשוב שמדובר בחוקר מטעם רשות מוסמכת.
דיון והכרעה
17. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובדוח החוקרת, דין הבקשה להדחות.
18. תקנה 3(3) לתקנות חוקרים פרטיים קובעת כי "
חוקר פרטי לא יתחזה כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו
" ובתקנה 5 לתקנות חוקרים פרטיים נקבע כי "
חוקר פרטי ישתמש בתיאור מקצועו, לכל מטרה ועניין, במילים "
חוקר פרטי"; השימוש במילה "חוקר" בלבד או בתוספת שם תואר אחר- אסור".